פסק-דין בתיק ב"ל 31530-05-10

1. לפנינו תביעת התובע כנגד החלטת הנתבע לזקוף 37% מתשלומי הקצבה המגיעים לתובע על חשבון פיצויים ששולמו לו בגין תאונת דרכים, זאת על פי סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן:" החוק").
2. השאלה העומדת להכרעתנו היא - האם הנתבע נהג כדין עת הפעיל את זכות הזקיפה העומדת לו מכח סעיף 329 לחוק, או שמא - כטענת התובע - היה עליו לפעול בעניין זה לפי סעיף 328 לחוק, והכל כפי שיפורט להלן. 

להלן עובדות המקרה

3. התובע נפגע בתאונת דרכים (אינה תאונה בעבודה) ביום 2.6.94. במסגרת תאונת הדרכים, נפגע התובע במרפק ימין ובקרסול ימין.
4. בתביעה נזיקית שהגיש התובע כנגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע, ניתן פסק דין ביום 29/9/07 (בימ"ש השלום בחיפה, תיק אזרחי 17649/94, נספח לכתב ההגנה).
5. פסק הדין קבע את התשלומים שהיה על חב' הביטוח לשלם לתובע. יצוין כי באותו מועד התובע טרם הגיש תביעה למל"ל בגין נכויות שנגרמו לו עקב תאונת הדרכים וממילא בפסק הדין אין כל התייחסות לגמלאות מביטוח לאומי ששולמו או שישולמו לתובע כפועל יוצא מהתאונה. 
6. כעשר שנים  לאחר מתן פסק הדין, בשנת 2007, הגיש התובע למל"ל תביעה לנכות כללית.
7. וועדה רפואית קבעה לתובע נכות יציבה בשיעור 52% בתחולה מיום 1/1/09. וועדה לקביעת דרגת אי כושר קבעה לתובע דרגת אי כושר יציבה בשיעור 75% , בתחולה מיום 1/1/09.
8. בתאריך 5/1/10 נשלח לתובע מהמל"ל "אישור על תשלומי קצבאות לפי פרק ביטוח נכות לשנת 2009". לפי אותו מסמך, לתובע הייתה זכות בגין קצבאות בסך של כ- 80,000 ש"ח (זאת מאחר שלאחר הגשת התביעה 'שכב' התיק במל"ל ולא שולמו לו קצבאות ולכן הן הצטברו). כן צוין כי לתובע יש חוב למל"ל בסך 52,720 ש"ח ולכן הוא זכאי רק להפרש.

9. בתאריך 11/2/10 שלח הנתבע לתובע מכתב המסביר את מהות החוב והקיזוז:

"בהמשך להודעותינו הקודמות, בהן נקבעה לך דרגת אי כושר בשיעור של 75% מתאריך 9/9/06, תשולם לך קצבת נכות כללית מתאריך 8/12/06.

לפי סעיף 329 "זכאי לגמלה שקבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים, רשאי המוסד לזקוף סכום מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו".

ע"פ התייעצות משפטית הוחלט לזקוף 37% מתשלומי הקצבה המגיעים לך ע"ח תשלום הפיצויים ששולמו לך בגין תאונת דרכים מיום 2/6/94. בהתאם להחלטה זו ישולמו לך 63%  מהגמלה החודשית המגיעה לך" (נספח לכתב התביעה).

10. לאור זאת, הופחתה גמלת הנכות של התובע ב- 37%, באופן כזה שהוא קיבל גמלה בשיעור של 63% מגמלת הנכות המלאה לה היה זכאי, טרם ההפחתה. 
11. המל"ל הסביר בדיון לפנינו כי הפחתת הגמלה חושבה באופן הבא: לתובע נקבעו 52% אחוזי נכות, אשר מתוכם 19% הם בגין פגיעות שנגרמו עקב תאונת הדרכים (מרפק ימין וקרסול ימין). על כן שוקלל החלק של פגיעות אלו מתוך כלל הפגיעות והתקבל שחלקן היחסי הוא 37% (19/52= 0.37). לאור זאת, התובע זכאי ל- 63% מהגמלה ( 37% - 100%). 

12. בדיון מיום 7/2/11 הצהיר ב"כ התובע כדלקמן:

"אין מחלוקת שהיה על המל"ל להפחית מדרגת הנכות של התובע בגין תאונת הדרכים אך המחלוקת מתייחסת לאיזה סעיף היה על המל"ל להפעיל. סעיף 329 כטענת המל"ל או סעיף 328 - כטענתנו... אני אגיש סיכומים בעניין איזה סעיף היה על המל"ל לבחור... בו זמנית - אני אפנה למל"ל בשאלות לעניין אופי החוב ובמידת הצורך - אגיש תביעה בעניין זה גם".

13. מהאמור עולה כי התובע וויתר במסגרת ההליך הנוכחי על טענותיו לעניין אופן החישוב וגובה החוב ועל כן המחלוקת היחידה שעלינו להכריע בה - היא האם הנתבע פעל כדין עת בחר במסלול לפי סעיף 328 או שמא היה עליו לפעול לפי סעיף 329 לחוק.

טענות הצדדים